מגירות השירה
جوارير الشعر
אפרת בן-יהודה לוין
✷
כְּשֶׁיִּתְפּוֹצֵץ הַכַּעַס הַגָּדוֹל שֶׁיּוֹשֵׁב בְּתוֹךְ בִּטְנִי
הַשָּׂמִים יְנֻקְּדוּ
בְּזִקּוּקֵי בְּרָכָה
מדרגות הכפר
אפרת בן-יהודה לוין
שְׁמִי אֶפְרָת בֶּן-יְהוּדָה לֵוִין
לְבֵית מִשְׁפַּחַת סַבָּאג בֶּן-חַיִּים חִזְקִיָּה בֶּן-דָוִד
אֲנִי גָּרָה מִזֶּה שְׁנָתַיִם
בִּרְחוֹב מַדְרֵגוֹת הַכְּפָר
בְּעֵין כָּרֶם, יְרוּשָׁלַיִם
בְּבַיִת שֶׁלִּפְנֵי שִׁשִּׁים וָתֵשַׁע שָׁנִים
הָיָה בֵּיתֵךְ.
מָה שְׁמֵךְ?
אֵיךְ נִקְרָא הָרְחוֹב בִּזְמַנֵּךְ?
כְּשֶׁבָּרַחְתְּ, הַאִם הִבַּטְתְּ לְאָחוֹר?
מָה הִשְׁאַרְתְּ שֶׁהָיָה יָקָר לְלִבֵּךְ?
מִי בָּרַח אִתָּךְ?
וְאֵיפֹה נִמְצָא עַכְשָׁו בֵּיתֵךְ?
וְהַאִם, וְאוּלַי,
אוּלַי עַכְשָׁו
אַתְּ מַרְגִּישָׁה שָׁם
בַּבַּיִת?
מתוך ספר השירים "הסירי חול מעינייך"
אליו אשוב
אפרת בן-יהודה לוין
כָּל אוֹתִיּוֹתַי, אוֹתוֹתַי וְאִיתוּתַי
מִתְנַקְּזִים
לְפִיהָ הַפָּתוּחַ חָשׂוּף הַחֲנִיכַיִם מְקֻטָּע הַנְּשִׁימָה
שֶׁל אִמִּי.
מקום
אפרת בן-יהודה לוין
זֶה הַמָּקוֹם הַזֶּה
שֶׁאֵין לוֹ מִלִּים.
זֶה הַמָּקוֹם הַזֶּה
שֶׁאֵין בּוֹ מִלִּים.
זֶה הַמָּקוֹם הַזֶּה
בּוֹ הוֹלְכִים וְשׁוֹקְעִים
זֶה הַמָּקוֹם הַזֶּה
שֶׁהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב
זֶה הַמָּקוֹם הַזֶּה
רַךְ כַּעֲנָנִים
זֶה הַמָּקוֹם הַזֶּה
שֶׁמִּתְקַלֵּף מִתּוֹךְ עַצְמוֹ
זֶה הַמָּקוֹם הַזֶּה
כְּמוֹ עֲרָפֶל נָסוֹג
זֶה הַמָּקוֹם הַזֶּה
עֲלֵי כּוֹתֶרֶת נִפְתָּחִים
זֶה הַמָּקוֹם
זֶה הַמָּקוֹם
זֶה הַמָּקוֹם
הַזֶּה.
מתוך ספר השירים "הסירי חול מעינייך"
תרגום: רין גנאיים
הזהות המזרחית המשוערת שלי, ב'
אפרת בן-יהודה לוין
הַזֶּהוּת הַמִּזְרָחִית הַמְּשֹׁעֶרֶת שֶׁלִּי
הִיא כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ
לִי. הִיא כָּל הַזֶּהוּת הַמִּזְרָחִית שֶׁיֵּשׁ לִי.
אֲנִי מְקַבֶּלֶת אוֹתָהּ כְּמוֹ
שֶׁהִיא. כְּמוֹ
אֹרַח יָקָר שֶׁכֹּל פַּעַם אֲנִי מְחַכֶּה לוֹ
מְחַכָּה וּמְחַכָּה וְהוּא בָּא
כִּמְעַט מִתְיַשֵּׁב וְנִזְכַּר בְּדָבָר
וְקָם עַל רַגְלָיו
יוֹצֵא
וְנֶעֱלָם. אִם הַזֶּהוּת הַמִּזְרָחִית
הַמְּשֹׁעֶרֶת שֶׁלִּי הָיְתָה
אוֹרַחַת, הִיא הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וְלֹא
בּוֹרַחַת. אֹרַח אוֹ אוֹרַחַת
בְּכָל מִקְרֶה, אֲנִי מְקַבֶּלֶת אוֹתָהּ
אֶת הַזֶּהוּת.
הַמִּזְרָחִית. הַמְּשֹׁעֶרֶת. שֶׁלִּי.
כָּךְ
הזהות המזרחית המשוערת שלי, א'
אפרת בן-יהודה לוין
הַזֶּהוּת הַמִּזְרָחִית הַמְּשֹׁעֶרֶת שֶׁלִּי
צָעַד אֶחָד לְפָנַי אוֹ
אַחֲרַי, מֵעָלַי אוֹ מִצְּדָדַי, כְּמוֹ צֵל פָּרוּס
מֵרַגְלַי אֲנִי מִתְקָרֶבֶת צַעַד אֶחָד
וְעוֹד אֶחָד קְטַנְטַן וְהִיא חוֹמֶקֶת וּמִגִּיחָה
כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית רַכָּה וּמְטִיבָה
מֵאֲחוֹרֵי הָעֲנָנִים, כְּמוֹ גַּרְגֵּר
אָבָק זָהֹב שָׁט בְּרַחֲבֵי הַחֶדֶר, כְּמוֹ רֵיחַ
רִאשׁוֹן שֶׁל אֲדָמָה לַחָה אַחֲרֵי הַקַּיִץ,
כְּמוֹ טַעַם פִּלְפְּלִים עַל הָאֵשׁ שֶׁסַּבְתָּא הָיְתָה
מְכִינָה, כְּמוֹ תְּמוּנַת יַלְדוּת שֶׁלִּי כֻּלָּהּ שֶׁקֶר, כְּמוֹ
זוּג נַעֲלִים יָפוֹת וַאֲהוּבוֹת שֶׁהִתְיַשְּׁנוּ
וְאֵין לָהֶן תַּקָּנָה, הַזֶּהוּת הַמִּזְרָחִית
המשעורה שֶׁלִּי, הַזֶּהוּת הַמִּזְּרוֹחָה
המשעוררת שֶׁלִּי, הַזֶּהוּת המזרוחי
המשערי שֶׁלּוֹאָה, הַזָּהוּר המשעור
הַמִּזְרוֹחִי
לשי
הבכי הגדול שצריך להיבכות
אפרת בן-יהודה לוין
הַבֶּכִי הַגָּדוֹל שֶׁצָּרִיךְ להיבכות
הַבֶּכִי הַגָּדוֹל שֶׁצָּרִיךְ להיבכות
הַבֶּכִי הַגָּדוֹל שֶׁצָּרִיךְ להיבכות
וְאֵין טִפַּת צְחוֹק לוֹ
הַבֶּכִי שֶׁצָּרִיךְ להיבכות
גָּדוֹל
מִדַּי
וְלֹא יוֹדֵעַ
אֵיךְ להיבכות
אֵיךְ לִפְרֹץ חוֹמוֹת הַגּוּף
חוֹמוֹת הַדַּעַת בִּלְתִּי מִתְקַבְּלוֹת
אֵיךְ להיבכות לִשְׁטוּף הַחֶדֶר הַבַּיִת הָעִיר הָאָרֶץ וְשָׁמַיִם
אֵיךְ לִפְרֹק גְּבוּלוֹת הַגּוּף הַזֶּה
מַבְקִיעַ טִיפִּין טִיפִּין הַבֶּכִי הַגָּדוֹל
משתלח צְרוּרוֹת קְצָרוֹת
וּפַעַם בְּ אֲרֻכּוֹת, יְבָבוֹת, נהמות,
גּוּשִׁי אה, וּבָהּ, ואהההה וְיֵשׁ בְּתוֹכוֹ כִּיסִי הַקַּלָּה
גֵּאוֹת וְשֵׁפֶל
הַשְׁפָּלָה אַחַת גְּדֻלָּה הַבֶּכִי הַגָּדוֹל שֶׁצָּרִיךְ להיבכות
בִּדְמוּת דְּמָעוֹת שֶׁהֵן טִפּוֹת מַיִם
קָשׁוֹת, סַכִּינֵי מֶלַח שׂוֹרְטוֹת רִקְמַת עַפְעַף, חוֹתְכוֹת חֶלְקַת לֶחִי
יוֹשֵׁב קְרָנוֹת חָזֶה, יוֹשֵׁב חֲצַר הַלֵּב ותחתיות מֵעַיִם
הַבֶּכִי הַגָּדוֹל מִתְבַּשֵּׁל וּמַסְרִיחַ בִּכְלָיוֹת כָּלוּא בִּכְלוּב צְלָעוֹת
אֵיךְ אֵיךְ יִבְכֶּה עָצְמוּ, אֵיךְ יִבְקַע הַבֶּכִי הַגָּדוֹל
וְאֵין יוֹדֵעַ מָה הַתְחָלָה לוֹ וְסוֹף, וְאֵין וְאֵין כָּאן
בְּעוֹלָם, בָּאֲדָמָה הָזוּ מָקוֹם
לוֹ
כשתראי לי את המפתח
אפרת בן-יהודה לוין
מתוך ספר השירים "הסירי חול מעינייך"
תרגום לערבית רים גנאיים
عندما تُرينني المفتاح
لن يحولَ بابي
بيننا
بل بابي.
سأفتح لك
بمفتاحي.
سأتيح لك الدخول.
بين الغرف
سأسير خلفك.
على الأرضيّة
سيتشكّل مسارٌ رطب.
لن نفرّق
بين دموعي
ودموعك.
הסירי חול
אפרת בן-יהודה לוין
מתוך ספר השירים "הסירי חול מעינייך"
انفضي الرّمل
جلسنا في الفناء. رأسك على كتفي
"معك هويّة زرقا؟" سألَت
"طبعًا"، أجبتُ، "وأنت؟"
"ولا اسم لي"، أجبتِ،
مرّ في السماء شحرور،
هبط رأسي على رأسك،
حجارة منحوتةٌ قتم لونها،
مدرّجاتٌ تفتّحت.
بإصبع رقيقة انتقلتِ من جبينك إلى جبيني،
انفضي الرّمل عن عينيك يا حبيبتي، قلتُ،
مُدُنكم،
لم تنبت من الرمل
كما تروون.
رأسي ثقيلٌ على رأسك
رأسك غاص في كتفي.
بين شجرة اللوز وشجرة التين
ظهرت كوة، انفتحت،
تحولت إلى حفرة سوداء،
"لن يفيد"، قلت،
"مهما حاولتم أن تنسوا وتدفنوا
سيطفو ويعود من جديد".
בָּאֲוִיר עוֹבֵר מַשַּׁב רוּחַ קַר, נוֹגֵעַ
בְּעוֹר הַזְּרוֹעוֹת וְהַפָּנִים. יוֹשֶׁבֶת
עַל כָּרִית בְּפִנָּה חֲשׁוּכָה, מֵהַחַלּוֹן
רַחַשׁ עָלִים מְתוֹפְפִים, זִמְזוּם דְּבוֹרִים,
צִיּוּץ צִפּוֹרִים, הֲמֻלָּה עֵרָה, אֲנִי
שְׁטִיחַ עֵשֶׂב מִתְפַּשֵּׁט.
זריחה בקיץ
אפרת בן-יהודה לוין
מתוך ספר השירים "הסירי חול מעינייך"
תרגום לערבית רים גנאיים
ילדה מביטה ושומעת
אפרת בן-יהודה לוין
עִם כָּל לְגִימָה שֶׁל הַתֶּה
עִם נַעְנַע
מִכּוֹס הַזְּכוּכִית הַקְּטַנָּה
הָיָה סָבָא מַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת
מוֹשֵׁךְ אֶת הַמַּיִם לִגְרוֹנוֹ
בּוֹלֵעַ
וְנֶאֱנָח חֶרֶשׁ
"אַח' אִמָּא".
הוידאו הופק במסגרת תוכנית ליבה בבית אורי צבי
וְקַר. כִּמְעַט תָּמִיד
קַר. כְּשֶׁקַּר הִיא פּוֹרֶשֶׁת
מִלִּים מִלְּמַעְלָה, אַחַת אַחַת,
מִילָה לְיַד מִילָה שׁוֹכֶבֶת בֵּינֵהֶן זוֹחֶלֶת
תַּחְתָּן מְגַשֶּׁשֶׁת בְּכַפּוֹת רַגְלֶיהָ לִקְצוֹת אוֹתִיּוֹת
סוֹפִיּוֹת, שׁוֹלַחַת זְרוֹעוֹת וְעוֹטֶפֶת עָלֶיהָ מִילָה
חַמָּה, מוֹצֶצֶת מִילָה אֶצְבַּע
יוֹנֶקֶת מִילָה חָלָב, נוֹשֶׁמֶת מִילָה
מַבָּט, מִתְפַּלֶּשֶׁת, מִתְחַכֶּכֶת, מִתְחַכֶּכֶת
מִתְחַכֶּכֶת בְּמִלָּה רָעָב
עַד שֶׁמַּגִּיעָה
רְגִיעָה.
כשקר
אפרת בן-יהודה לוין